<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תס"ח</h1>
<h2>דף פח:</h2>
שאלת עוד בשלשים ושנים חוטין שבציצית וכן בעשרים קשרים אם הוסיף על מנינן אם היה פסול או שנאמר שאין להם שיעור למעלה כמו בשלשה הדסים של לולב אף על פי שמנינן של אלו ושל אלו עיקרן מדברי תורה. תשובה בזה ראיתי להשיב לך על אחרון ראשון. אמרת שאלו ואלו עיקרן מדברי תורה, וכמדומה שבזה העברת עיניך שמנין הקשרים אינן דברי תורה, ואפילו בקשר העליון לא אמרו [מנחות ל"ט ע"א] שיהא דבר תורה אלא מפני שדרשוהו משום דכתוב [דברים כ"ב] לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, הא שאר קשרים אינן דאוריתא. וכן מה שהבאת ראיה שאינו פסול (והבאת ראיה) מהדס שמוסיפין עליו, אין זה כלום דודאי בארבעה מינין שבלולב אמרו בגמרא [סוכה ל"א ע"א] שיש בהן משום בל תוסיף בין במינן בין שלא במינן ואפילו למאן דאמר לולב אין צריך אגד, ואם הוסיף שני אתרוגין שני לולבין יש בו משום בל תוסיף. ואל תטעה באותה שאמרו בסנהדרין [פ"ח ע"ב] אינו נעשה זקן ממרה עד שיורה בדבר שעקרו מן התורה ופרושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ולא אשכחן אלא תפילין ואליבא דרבי יהודה דאלו בלולב למאן דאמר צריך אגד גרוע ועומד הוא ולמאן דאמר אין צריך אגד האי באנפי נפשא קאי והאי באנפי נפשיה קאי, דמשמע לך לכאורה דאין בו משום בל תוסיף, ליתה דמשום בל תוסיף ודאי איכא כדאיתא התם בגמרא בסוכה [ל"א ע"א] והאי דסנהדרין לא אמרו אלא אם נטלו אם יצא בו אם לאו דלמאן דאמר צריך אגד גרוע ועומד הוא ולמאן דאמר אין צריך אגד אינו גרוע, ואין זה מקום אריכות. אלא שבהדס אין בו משום בל תוסיף מפני שהוא לנוי וכל לנאותו מותר וכדאיצטריך רבי יהודה למימר [סוכה ל"ו ע"ב] באנשי ירושלם אוגדין לולביהן בגמוניות של זהב. ומכל מקום למה שאמרת אם הוסיף בחוטין אם הוא פסול, אם (נוסיף) [הוסיף] ודאי פסול כדאיתא בההיא שמעתא דסנהדרין דאמרינן התם והא איכא ציצית דעקרו מדברי תורה ופרושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע, ודחי וציצית מאי סבירא לן דקשר העליון דאורייתא גרוע ועומד הוא משום דקיימא לן דקשר עליון דאורייתא.
